חוזה – הסכם משפטי

הסכם משפטי - חוזה משפטי מהווה מפגש רצונות שלם, מוגדר ומגובש בין צדדים שהסכימו לקיים את ההסכם המשפטי ולאוכפו ולאור כך יכולים הם לתכנן את פעולותיהם בתוך שהם סומכים על ההסכמות האמורות בהסכם.

לא כל ההסכמים (חוזים) הם הסכמים משפטיים, ולא כל התחייבות (הבטחה) יכולה להיאכף מבחינה משפטית. יש האומרים שהבטחה כשלעצמה יוצרת התחייבות מוסרית לקיומה (ויש את אלה שאינם מסכימים), כך או כך, כדי שתהיה התערבות משפטית דרושה כוונה להתחייב התחייבות משפטית.

המשפט החוזי

המשפט החוזי ניתן להגדרה כאוסף כללי המשפט השולטים בחוזה (הסכם), תפקידו לא רק להבטיח שצדדים לחוזה יקיימו את הבטחותיהם, אלא שבנוסף מאפשר מסגרת משפטית שבתוכה צדדים יכולים לבצע עסקאות להחלפת משאבים באופן בטוח מתוך ידיעה שהמשפט יבטיח את האמור בחוזה.

כוחה של ההתחייבות המשפטית בחוזה

ההתחייבות המשפטית מעניקה למקבל ההתחייבות (המובטח) זכות שההתחייבות תבוצע ונוצרת לו ציפייה סבירה שכך אכן יהיה. אם המתחייב כָשל בביצוע ההתחייבות והיא אינה מבוצעת הרי שנשללת מהמובטח - מקבל ההתחייבות זכות וזכאי הוא לפיצוי עבור הפסדו. אם כך ניתן לומר כי מטרה מרכזית של המשפט החוזי היא להגן על ציפיות סבירות של צדדים להסכם.

חוזה – עקרון החופש החוזי והגבלתו

ההסכם המשפטי הוא כלי לביטוי רצונם של הצדדים באמצעות יצירת הסכמות התחייבויות וזכויות. עקרון יסודי בהסכם הוא עקרון חופש החוזים המאפשר לצדדים להתקשר ולעצב חוזים על פי רצונם המשותף (ליטול סיכונים ולקוות לסיכויים), אך עם זאת חופש הרצון אינו עקרון מוחלט אלא מרוסן ומוגבל בעקרונות של חוק, מוסר ותקנת הציבור. כך למשל סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 מורה כי " חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל. "

בתי המשפט והמחוקק מתערבים, לא אחת, בעקרון החופש החוזי כדי להגן אל אינטרסים ראויים של טובת הכלל , כך לדוגמא בעסקות מקרקעין מתנֶה המחוקק את תוקף העסקה בקיום דרישת הצורה בחוזה, זאת אומרת שלפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכט-1969 - על הצדדים המתחייבים לעשות עסקה במקרקעין להתחייב במסמך בכתב. רצון המחוקק הוא להגן על האדם מפני עצמו וזאת במטרה למנוע בעדו מלהתחייב בעל פה בפזיזות ובלי שיקול דעת בעסקת מקרקעין.

עקרון החופש החוזי גם יצומצם לעיתים בדיני חוזים אחידים. חוזה אחיד הוא חוזה בעל ניסוח אחיד שמיועד להתקשרויות רבות. לרוב חוזים אלה מנוסחים בידי צד אחד שהוא הצד החזק, ורבים הם הסעיפים שאינם ניתנים לשינוי. חוק החוזים האחידים מטרתו "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" (סעיף 1 לחוק החוזים האחידים) . דוגמאות לחוזים שיכולים להיחשב בגדר חוזים אחידים : חוזה רכישת דירה מקבלן, חוזה ביטוח, חוזה שירות עם ספק תקשורת. לבית המשפט במקרים המגיעים לפתחו יכולת וסמכות להתערב בחוזים אחידים אשר בתוכם תנאים מקפחים.

מרכיבי היסוד הדרושים להיווצרות חוזה

שלושה מרכיבים דרושים בכריתתו של חוזה : 1. הצעה וקיבול 2. גמירות דעת 3. מסויימות.

סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 מציין כי "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.", ובהמשך סעיף 2 לחוק החוזים מורה כי " פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור. "

זאת אומרת שעל ההצעה להיות מסויימת וברורה, כך שהיא כוללת את הפרטים החיוניים וההכרחיים לעסקה באופן שהקיבול ייצור את גמירות הדעת ואת כריתת החוזה.

בנושא מסוימות, לבית המשפט הסמכות להשלים פרטים ולהכשיר הסכם, גם אם לא כל הפרטים מושלמים בהסכם וזאת מכוח סעיף 26 לחוק החוזים להלן : " פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים."

למשרדינו ניסיון רב שנים והוא מתמחה ובקיא בכל הקשור לעריכה וניהול חוזים בנושא מקרקעין. השירות מתבצע תוך מסירות ונאמנות ללקוח. נשמח לעמוד לרשותכם.

מאמרים טיפים ומידע משפטי

	רכישת דירה
	מתנה במקרקעין - האם ניתן לחזור מימנה?
	הערת אזהרה
	מהי קבוצת רכישה ?
	מכירת דירה בהתמכרות